<h1>התרומה סימן נ"א</h1>
<h2>דף קח.</h2>
תנן טפת חלב שנפלה על חתיכה של בשר אם יש נותן טעם באותה חתיכה ינער הקדירה אם יש בנותן טעם באותה קדירה למאן דאמר אפשר לסוחטו אסור וסובר חתיכה עצמה היא נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן פי' חתיכה שנאסרה מחמת בליעת האיסור ואחר נתן אותה החתיכה בתוך הקדירה שצריך ס' לבטל אותה חתיכה ולא סגי לבטל האיסור הנבלע הכי פירוש של משנה טפת חלב שנפלה על החתיכה של בשר ואין בה ס' באותה חתיכה של בשר לבטל את הטפה נאסרה החתיכה לפי שיש בה נתינת טעם של חלב ואם אחרי כן ניער הקדירה בכף ועל ידי כן נכנסה החתיכה בתוך הרוטב אז צריך ששים בקדירה לבטל כל החתיכה שנאסרה מהכא משמע שחלב מפעפע בכל החתיכה דאי במקצתה גרידא כי נמי ניער וכסה אמאי צריך ששים לבטל כל החתיכה הלא לא נאסרה כולה וש"מ איסור הנבלע בחתיכה אין הולך חוץ מאותה חתיכה אלא על ידי רוטב שמוליך הבליעה חוצה לה אבל ביבש לא אזלא הבליעה אפילו יש חתיכה אחרת נוגעת לה ואינה אוסרת אותה דאם מתפשטת מחתיכה לחתיכה בלא על ידי רוטב כי נמי אין ס' בחתיכה למה נאסרה למה לא יסייעו לבטל הטפה גם חתיכות אחרות שנוגעות לה דאי משום שנאסרה אחת תחלה נעשית כולה נבלה ויצטרך ס' לבטל כל החתיכה א"כ אפילו בלא ניער חתיכה וכסה ברוטב נאסרו כולן שצריך ס' לבטל החתיכה ראשונה אבל למ"ד אפשר לסוחטו מותר ולית ליה חתיכה עצמה נעשית נבלה וכי ניער נמי בסוף אין צריך רק ס' לבטל טפה הבלועה אין להוכיח כל זה דהכי פירש נער הקדירה שנכנסה לה החתיכה ברוטב אם יש טעם של טפה באותה קדירה שאין צריך ס' לבטל החתיכה רק לבטל הטפה אבל יש להוכיח מגמרא דתניא טפת חלב שנפלה על חתיכה כיון שנתנה טעם באותה חתיכה נעשה נבלה ואוסרת את כל החתיכות כולן מפני שהן מינה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים עד שיתן טעם ברוטב ובקופה ובחתיכו' אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בשלא נער ושלא כסה ומפרש תלמודא אילימא לא נער ולא כסה כלל מבלע בלע מפלט לא פליט פירוש אותה חתיכה בלעה הטפה של חלב ולא פלטה אותה ולמה נאסרו שאר חתיכות שאצלה אלמא אין בליעה הולכת מחתיכה לחתיכה שאצלה אפי' שתיהן חמות ורותחות והן ביבש ואין זאת אוסרת חברתה אף על פי שאלו היתה הראשונה נבלה גמורה אוסרת אותה שאצלה כדאמרינן (ע"ו) פרק כיצד צולין חם לתוך חם דברי הכל אסור השתא שלא נאסרה אלא מחמת בליעת איסור ואותה בליעה אינה הולכת חוץ לה אלא ע"י רוטב שנער וכסה לא תאסור חברתה החתיכה אחרת שאצלה כיון שהאיסור עצמו אינו הולך שם כך פירש מו' רבינו יצחק בר רבי שמואל.
